המלצה על ספר – אבא עשיר אבא עני

כפי שציינתי בכמה וכמה הזדמנויות בבלוג הזה, הדרך הטובה והנכונה ביותר להתפתח – בתחום של הכנסה פסיבית, ובכלל – היא ללמוד. בלי למידה, כלומר בלי השקעה רצופה בלמידה, קשה להגיע לתוצאות.

אחת הדרכים ללמוד היא לקרוא. ישנם לא מעט ספרים שעוסקים בנושא הכנסה נוספת, הכנסה פסיבית והתעשרות בכלל. בין הטובים, והמצליחים ביותר מעולם כבר כמעט עשרים שנה, הוא "אבא עשיר אבא עני". קראתם אותו?

על הספר הזה שמעתי לפני הרבה מאוד שנים, ותמיד חשבתי שמדובר בעוד אחד מאותם ספרי כיס בגרוש שהאמריקאים אוהבים לכתוב ולקרוא, מהספרים האלה שמתיימרים ללמד אותך איך להתעשר בין רגע, כאילו מדובר רק בעניין של קריאת ספר ויישום ההמלצות הכלולות בו. ובכן – טעיתי. בגדול. ואני מאוד מאוד ממליץ לכם לקרוא אותו.

למה הספר מצא חן בעיניי, ואיך הוא קשור לענייננו?

לפני שאענה על השאלה מעלה, קצת לגבי הספר – מחבר הספר מספר בו על חייו, ועל מה שלמד ויישם משני אבות שהיו לו במהלך ילדותו ושנות נעוריו. האבא הביולוגי, העני, שהלך עם הזרם, ואביו של חברו מבית הספר, העשיר, שלקח אותו תחת חסותו ולימד אותו לאורך השנים איך אפשר להתעשר, ובגדול. למען הסר ספק, הספר אינו אוטוביוגרפיה או משהו בסגנון הזה – המחבר מתאר בו במפורט את תפיסת עולמו ואת הישגיו לאורך השנים, תוך שהוא משלב סיפורים ואנקדוטות מחייו שלו, ובפרט משני האבות שהיו לו ושניסו להשפיע על מהלך חייו.

אז למה הוא מצא חן בעיניי?

  1. לפני שהוא ניגש לת'כלס, הוא מדבר על הבסיס, על מיינדסט, על תפיסת עולם. הוא מדבר על כסף ולמה הוא חשוב ולמי הוא חשוב. הוא מסתכל על הדברים לעומקם, בלא חמדנות או תאוות בצע. למרות שזה ספר על כסף. הוא לא מנסה לשכנע אותנו לרדוף אחרי כסף. הוא לא מנסה לשכנע את הקורא להסתובב כל היום עם דולרים בעיניים. הוא מסביר עקרונות, תפיסה ומונחים. ראו בהמשך.
  2. הוא מספק תפיסת עולם שונה בנוגע לכסף. בהיבט הזה הספר דיי מאיר עיניים – במשפט אחד או שניים, הוא מסביר שכל מה שאנו יודעים ולומדים על כסף ועל ניהולו אינו הדבר הנכון. לתפיסת מחבר הספר, מערכת החינוך, מערכת הבנקאות, הממשלות למיניהן, וכו', פועלות כולן תחת אותה תפיסת עולם – ובפרט העיקרון של מינימום סיכונים בחיים. כולם מנסים ללמד אותנו שסיכונים זה דבר שיש להתרחק ממנו. שהשקעות זה דבר מסוכן. שהבורסה תיפול. שהעסק שהקמת לא יצליח. שכדאי להיות שכיר במקום עבודה טוב שנותן ביטחון תעסוקתי, וכולי. את כל אלה, או לפחות את רובם, המחבר שולל. הוא טוען (ולטעמי בצדק) שבלי סיכון אין הצלחה. שמי שלא מנסה לא נכשל. שהדרך הנוחה ביותר, ומסיבות רבות המסוכנת ביותר, היא להיות שכיר כל החיים, להפריש כסף לפנסיה, ואז לפרוש מהחיים עם מינימום נכסים ולחיות בצמצום עד סוף החיים. לדבריו, מה שחסר לכולנו בחיים זו השכלה פיננסית. אין כוונתו לתואר בחשבונאות או כלכלה, אלא לימוד ותרגול של המונחים העיקריים, כפי שמפורט בסעיף הבא.
  3. הוא מספק הסברים מאירי עיניים למונחים הוצאה, השקעה, נכסים, תזרים מזומנים, ועוד. אם אינכם מכירים את המונחים לעומקם, ואם אינכם משתמשים בהם ביומיום, כדאי שתעשו זאת ומיד. אנסה להסביר בקצרה, ואתחיל מן ההבדל בין הוצאה והשקעה. כולנו מוציאים כסף ביומיום, אך יש הבדל בין הוצאה "רעה", כלומר כזו שנועדה לספק את צרכי הקיום שלנו, או יצר השופינג שלנו, לבין הוצאה "טובה", שקונה לנו נכסים. ההבדל בין שתי ההוצאות הוא הערך שהן נותנות לנו בטווח הארוך, כלומר האם ייצרו לנו יותר ערך (כסף). כמה דוגמאות – שכירות – הוצאה טובה או רעה? ברור שרעה. זה כסף שמתבזבז על כלום. על קורת גג. מי שמשלם 30 שנה דמי שכירות של 3500 שח, לדוגמה, נותר אחרי שלושים שנה בלי כלום, רק עם חור בארנק. לעומת זאת, הוצאת 3500 שח בחודש על משכנתא – הוצאה טובה או רעה? ברור שטובה. כי אחרי שלושים שנה יש לך בית משלך. יש לך נכס. אתה יכול למכור אותו. אתה יכול להשכיר אותו. אתה יכול לגור בו. הוא שלך.  דוגמא נוספת – לימודים, קורס מסוים שאתם לוקחים, למשל קורס על שיווק שותפים. הוצאה טובה או רעה? הוצאה טובה ללא ספק. השקעה, אם כן, היא הוצאה טובה, שמיועדת לרכישת נכס מסוים (מוחשי או וירטואלי).
  4. הוא מסביר בצורה די מדויקת את הטעות שכולנו עושים לאורך חיינו בניהול הכסף שלנו – אנחנו שכירים. אנחנו מוכרים את הזמן שלנו בתמורה למשכורת חודשית. את המשכורת, ברובה הגדול, אנו מבזבזים על הוצאות רעות ולא על רכישת נכסים. ואז, בהגיענו לפרישה, אנו מפסיקים למכור את הזמן שלנו, ומפסיקים לקבל משכורת חודשית. ומה אז? ממה חיים? תחשבו על זה – זה בדיוק כמו הדוגמא שנתתי קודם על שכירות – השכיר הפשוט משכיר את הזמן שלנ לאורך ארבעים שנות קריירה למקום עבודה מסוים, עד שמגיע הזמן שבו מקום העבודה אומר – אני לא צריך אותך יותר. יתרה מזו – אף מקום עבודה אחר לא צריך אותך יותר. הזמן שלך, משמונה עד חמש, כבר לא שווה כלום. זו סחורה שאין לה קונים.

וזה בדיוק איך ולמה הספר קשור לענייננו – כולנו כאן בגלל כסף, הכנסה פסיבית, רצון להרויח יותר ולעשות פחות, נכון? על זה בדיוק הוא מדבר. איך להגיע לזה. הוא פרש בגיל 47 ומאז הנכסים שלו עובדים בשבילו.

לסיכום – מומלץ מאוד. וסביר מאוד שאכתוב עוד בהמשך, ובהרחבה, על כמה מעקרונותיו.

עוד הערה לפני סיום – הספר הוא ראשון בסדרת ספרים שהוציא המחבר, לאור הצלחת הספר הראשון. מממליץ לקרוא את כולם.

Share This: